ארכיון פוסטים מאת: יעל שמש‏

מרוץ השליחים תנ"ך תש"ח 2014 להמשיך לקרוא ←

"כדאי להשקיע בפנס ראש טוב", אמר לי רן שילון, ומילותיו הדהדו באוזניי כאשר רצתי בהר איתן, מרוץ ערב של 16 ק"מ, ופנס הראש שלי סרב להידלק. שליש מן המרוץ הייתי עסוקה בפנס הראש הסרבן, מנסה שוב ושוב להזכיר לו את … להמשיך לקרוא ←

ריצה בשגרת חירום "אני כמעט שלא רצה כעת", אמרה לי בצער חברתי מירב, "חוששת מאזעקה בזמן הריצה". "אבל צריך להשתדל לדבוק בשגרה", עניתי לה, משל הייתי ניר דבורי המתראיין באולפן ערוץ 2. ובאמת, כמו רוב חבריי, איני מבטלת אימוני ריצה. … להמשיך לקרוא ←

החושד בכשרים – לוקה בגופו לפני שיצאנו למחנה האימונים האחרון ברודוס ידענו פחות או יותר מה מצפה לנו, לפי תכנית אימונים משוערת שכתב רן שילון ושהייתה נגישה לכול באתר "אנדיור". אולם בנוגע ליום ראשון, היום האחרון של המחנה, נרשם רק … להמשיך לקרוא ←

כאשר הזכיר רן שילון לראשונה את מחנה האימונים שהוא מארגן לנו ברודוס, יצאתי מנקודת הנחה שלא אוכל להשתתף. איך אצא לחו"ל באמצע שנת הלימודים? "אם את לא מלמדת ביום חמישי וביום ראשון – אין בעיה" אמר לי רן, ו… בינגו! … להמשיך לקרוא ←

נאמנות כפולה ומסר טבעוני לולא אריה ארזי, הסמנכ"ל לענייני סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן, הייתי עלולה להחמיץ את המרוץ הזה. אריה ואני חולקים אהבה משותפת לריצה, ובשנה האחרונה היה אריה פעיל בהקמת קבוצת רצים מבר-אילן. לקראת מרוץ גבעת שמואל הוא שלח לי … להמשיך לקרוא ←

זוהי הריצה השנייה במסגרת ריצות שלוש הרגלים של "אנדיור". הראשונה הייתה בסוכות, ומניסיון קודם וכן מניסיון שנים קודמות של ריצות סליחות בערב יום הכיפורים, אנו יודעים שיש למה לצפות. "ריצת טיול", כינה אותה רן שילון. כתמיד, המדריך הוא מנש הס, … להמשיך לקרוא ←

אישה בורחת מאחריות "איך זה שאת לא 'פייסרית'?", שאלו אותי כמה וכמה פעמים חבריי לקבוצה, שהרי כה רבים מ"אנדיור" התגייסו למשימת הכתבת הקצב. שאלה נבונה. דווקא מתאים לי להיות מכתיבת קצב. נראה לי מדליק לגמרי לנסות לעודד רצים אחרים ולסייע … להמשיך לקרוא ←

באפריל 1999 טיילתי עם אישי יריב בערבה. ביום השני של הטיול, בשעת צהריים חמה, חיפשנו בקדחתנות צל שבחסותו נערוך מנוחה. אלא מאי? היינו במדבר, וגם אם אין זה נכון ש"ימין ושמאל רק חול וחול" – שהרי המדבר מלא וגדוש באוצרותיו … להמשיך לקרוא ←

חששות ופחדים לפני המרוץ "רק שלא יפרצו למכונית ויגנבו את האופניים שלך", אמרתי בחשש ליריב בערב שלפני המרתון. שהרי אם יגנבו לו את האופניים, איך ילווה אותי במרוץ, כפי שתכננו? ואני כל כך חשקתי בליווי הזה, עד שלא העזתי להאמין … להמשיך לקרוא ←