ארכיון פוסטים מאת: יעל שמש‏

ניצחון מתוק למקומות… היכּון… צא!! איזו התרגשות! הקבוצה שלי ניצחה במרוץ הר לעמק! כלומר – במרוץ למרוץ. האירוע המרגש אירע לפני כמה חודשים, ביום ההרשמה, עת התייצבה סוניה חדורת לוח לחימה וחמושה במחשב ביתי ובמקלדת, והצליחה לגבור על רבים וטובים, … להמשיך לקרוא ←

רוצי חוי, רוצי, וחזרי עם מדבקה בשעה שאני יושבת מול המחשב וכותבת את השורות הללו (להגנתי, לאחר אימון בוקר מפרך), חברתי חוי זוסמן רצה את המרתון הראשון בחייה, בווינה. הבטחתי לה שאחשוב עליה ואשגר לה אנרגיות חיוביות בזמן הריצה שלה, … להמשיך לקרוא ←

לשבור חלונות שלושה שבועות לפני מרתון ירושלים צלעתי קשות באשמת דלקת בגיד אכילס. הייתי בטוחה ש"הלך המרתון", אבל רן שילון החזיר את הדברים לפרופורציות. פציעה אינה סוף העולם ואפילו לא סוף החלום על המרתון. אז כן, גם אני הצטרפתי למועדון … להמשיך לקרוא ←

סיבות טובות להשתתף במרוץ בגין על מרוץ בגין שמעתי ממירב. אף שאני ממעטת להשתתף במרוצים, כי איני אוהבת להפסיד את האימונים הקבוצתיים, הרעיון להשתתף במרוץ בגין מצא חן בעיניי בשל שתי סיבות. הראשונה, זוהי הזדמנות מצוינת להתאמן לקראת העליות והירידות … להמשיך לקרוא ←

מתנת יום הולדת ליריב "older and wiser", אני אומרת ליריב בחיבה, כאשר השעון המעורר מעיר אותנו ב 4:00 בבוקר ביום הולדתו ה-51. כל שנה, בפרק הזמן של חמישה חודשים שבין יום הולדתו ליום הולדתי, יריב טוען שהוא "older and wiser" … להמשיך לקרוא ←

התארגנות ומזוודה כבדה זהו מחנה האימונים הראשון שבו אני משתתפת, ונקל להבין את הציפייה וההתרגשות לקראתו. לשמחתי, רבים מחברות וחברי "אנדיור" נרשמו אליו. למעלה משלושים. בס"ה מחנה של שלושה ימים, אך אני יוצאת עם מזוודה גדושה, כאילו יצאתי לשבועיים לחו"ל. … להמשיך לקרוא ←

מדי פעם אני תוהה אם רצים, ככלל, הם בני אדם נחמדים במיוחד, או ששפר עלַי מזלי על כך שאני מתאמנת עם חבורת רצים כה מקסימה. לו הייתי מקבלת שקל על כל פעם שחגית ואני אמרנו זו לזו: "באמת יש לנו … להמשיך לקרוא ←

מדוע נרשמתי למרוץ הספארי "אבל הבטחת לי", אמר לי אחי הצעיר אלון. אכן, לפני שנה, לאחר מרוץ הספארי, הבטחנו זה לזה שבשנה הבאה נרוץ יחדיו במרוץ הספארי. מרוץ הספארי בשנה שעברה היה המרוץ השני בחיי. אלון רץ את המרוץ העממי, … להמשיך לקרוא ←

פציעה חיצונית, קשה לנחש ש"אני בפציעה" (בתחילה, היה לי קשה להודות בכך, וניסיתי להתעלם. אולי היא תחלוף מעצמה). הרי אני לא מגובסת, ואין כל סימנים חיצוניים. הכול מינורי ופנימי. כאב מציק במותן כסל, כאב המתגבר בריצות מהירות. הסימנים הופיעו כמה … להמשיך לקרוא ←

התארגנות צמחונית ל"סובב עמק" נרשמתי בזכותה של אנדריאה (והיא כמובן לא שכחה להזכיר לי זאת לאחר מכן). בערב שקט ב-29 ביוני, בעודי מתחילה לעבוד על מאמר אקדמי חדש על… ריצה במקרא, קיבלתי שיחת טלפון נרגשת מאנדריאה. היא הודיעה לי שעידית … להמשיך לקרוא ←