ארכיון פוסטים מאת: יעל שמש‏

 מאומה לא רמז לי שריצת הבוקר היום (20.5.12) תסתיים בכתיבת רשימה נוספת. "סתם יום של חול". יתרה מזאת, אני בשבוע התאוששות, של הפחתת עומסים (בתכנית שמחבר לי רן שילון, כל שבוע רביעי הוא שבוע התאוששות), כך שלא צפויה השבוע כל … להמשיך לקרוא ←

לשמור על כוח באימונים או להרשות לעצמי להתפרק? תלוי את מי שואלים: את אימא שלי, או את רן שילון. להמשיך לקרוא ←

מרוץ ספרא 2012 ייזכר אצל יעל שמש תמיד כמרוץ ראשון שבו זכתה בגביע ראשון. ותודה רבה לכרמית! להמשיך לקרוא ←

יעל שמש על חשיבותה של סביבה תומכת בריצה למרחקים ארוכים להמשיך לקרוא ←

למה אני הולכת לאט? "למה אני הולכת לאט?" אני שואלת את יריב בחיוך ביום שלאחר המרתון. "כי הזדקנת!", משיב לי אהוב לבי, "מיידעלע, בקרוב תהיי כבר בת חמישים!". איך מסכמים את יום המרתון, שחצי שנה של התכוננות מתנקזת אליו? כיצד … להמשיך לקרוא ←

טבעונית למרחקים ארוכים – האם אני מוכנה? בשעה שאני כותבת את הרשימה הזו, יום המרתון שיחול ב-30.3.12 כבר כל-כך קרוב, ממש מעבר לפינה, ואם לדייק: עוד תשעה ימים, ואני שואלת עצמי שאלה שאולי אסור לשאול בשלב הזה, אך מה אעשה … להמשיך לקרוא ←

כמה ימים לאחר אותה ריצה פרועה, שעליה התוודיתי ברשימה הקודמת ("מסיבת הרווקות הפרטית שלי"), פגשתי את רן שילון, פגישת היכרות לקראת מינויו הרשמי כמאמן הסוררת. מכאן ואילך עברתי להתאמן אתו, תחת עיני הנץ שבהן ניחן. הוא עומד דרוך לגמרי באצטדיון, … להמשיך לקרוא ←

על חיזוק שריר הרצון ותענוגות אחרים בפגישת ההיכרות ביני ובין מאמני, רן שילון, מנה בפניי רן ארבעה היבטים חשובים בתחום הריצה: המכאני (האופן שבו הגוף בנוי), הטכני (טכניקת הריצה), התזונתי והמנטאלי. כל ההיבטים הללו חשובים, אך אני נוטה לייחס את … להמשיך לקרוא ←

מודה. אני נוטה לפוריטניות ואני לגמרי מונוגמית. משום כך הרעיון של מסיבת רווקים או מסיבת רווקות פרועה, זמן קצר לפני טקס הקידושין והנישואים, כל-כך דוחה בעיניי, גם אם המסיבות הללו אינן מסתיימת בתוצאות העגומות והאלימות שבהן הסתיימה מסיבת הרווקים של … להמשיך לקרוא ←

מהר למדיי הבנתי, שאם אני רוצה להפחית את החשש לפציעה בעקבות תחביב הריצה שפיתחתי – כדאי שאעשה את הדברים בצורה נכונה, עם הדרכה. למשך שבועיים הצטרפתי לקבוצת ריצה בעיר מגוריי. הייתה זו קבוצה קטנה, שחבריה חביבים ומסבירי פנים להפליא, ונהניתי … להמשיך לקרוא ←